שאלות נפוצות ותשובות

שאלה #1: כמה ניסיון יש לשיטה הזו?
תשובה: לשיטה יש המון הצלחה בעולם, זו השיטה הכי בדוקה - אתם יכולים להכנס לאתר של מארק סטיבנס [לינק] ולשמוע את התוכנית שלו שמשודרת ברדיו בכל שבוע כבר מעל 7 שנים. היו המון מקרי הצלחה [לינק] בכל העולם ונוספים סיפורי הצלחה בכל שבוע. מידת ההצלחה מאוד תלוייה ביכולת האישית שלך ובביצוע, בבטחון העצמי שלך, באימון ובלמידה, אך כמובן גם במידת השחיתות של השופט. בארץ כבר הצלחנו עם השיטה ויש לנו הוכחות: [לינק] [לינק]. במקרים אחרים בארץ אנשים צמצמו נזקים ובעיקר חסכו עשרות אלפי שקלים שאחרת היו נזרקים על עורכי דין.

שאלה #2: מה היתרונות בייצוג עצמי?
תשובה: העניין הוא הרבה יותר עקרוני ואידיאולוגי אך גם כלכלי ומעשי - הכל נעשה מתוך מטרה לצמצם נזקים ככל האפשר. אנו בטוחים כי אנשים יכולים לייצג את עצמם ביעילות ומקצועיות רבה יותר מאשר עורכי דין. עורכי דין פועלים ממניע כלכלי והם ברוב המקרים אינם לומדים את התיק לעומק, ואינם טורחים להעלות כל סוגיה אפשרית. לימוד השיטה וכללי המשחק של עורכי הדין מאפשר לך להגן על עצמך מכל מתקפה שהי, בכל פעם מחדש, ואפילו אם הפסדת פעם או פעמיים אתה עדיין לומד וצובר ניסיון שיכול לעזור לך בעתיד. העניין העקרוני הוא שעורכי דין הם שותפים מלאים למרמה הזו והם לעולם לא ינסו את השיטה שלנו לאתגר את הטענה האבסורדית של "סמכות המדינה". זה גם עניין אידיאולוגי ושינוי דרך חיים, ואם תדבוק בדרך החיים הזו כמעט בטוח שלבסוף תצליח בה.

שאלה #3: האם יש אפשרות וודאית לבטל את הקנס?
תשובה: אין ודאות. גם עו"ד לא יבטיח לך כלום. מידת ההצלחה קשורה מאוד ליכולת, להתמדה ולנחישות שלך להצליח בשיטה.

שאלה #4: מה בקשר לתביעות כספיות נגד המדינה ותביעות ייצוגיות?
תשובה: אנחנו לא מאמינים במדינה, לא רוצים ממנה כלום, לא מאמינים שמגיע לנו או למישהו אחר ממנה כלום. המדינה זה כינוי לשיטה של שוד, בו את לא רואה את הקורבן. אנחנו לא מתעסקים או תומכים ברדיפה אחר צדק על ידי "המדינה", לא בתיקון "המדינה" ולא ב-"הצלת רכוש הציבור". אנחנו רוצים לעזור לאנשים להקים עסקים ולחיות מחוץ למטריקס, מבלי להירדף ולהשדד על ימין ושמאל. אם אתה רוצה לצאת מהמטריקס אתה צריך לצאת לגמרי, ולא להשאיר רגל אחת בפנים (לקבל, לדרוש) ורגל אחת בחוץ (לא לשלם, לא להיות מחוייב). ברגע שאתה לא צריך מהם כלום, זה מאוד לגיטימי שתדרוש שיעזבו אותך בשקט. אתה צריך לוותר על העסקים איתם אם אתה רוצה שהאקדח לא יופנה אליך. כל הטיעון של "אין לכם סמכות מעלי" נופל כאשר אתה נותן להם לגיטימציה לרדוף אחר מישהו אחר. תחום העיסוק שלנו הוא צמצום נזקים ממתקפות בירוקרטיות חסרות בסיס, קנסות והאשמות בפשעים ללא קורבן (אי דווח למס הכנסה, שימוש או החזקת סמים קלים, כל קנסות התעבורה, בנייה ללא רישיון... וכו') - המומחיות שלנו היא להדוף את ההתקפות הללו ולא מעבר לכך.

שאלה #5: אף אחד לא חייב לציית לחוק? אם זה היה נכון כבר היו מפרסמים את זה!
תשובה: אף אחד לא חייב לציית לחוק - ולנו יש עכשיו הוכחות! אנחנו בפרויקט אין מדינה בישראל הולכים לשחזר את הניסוי המוצלח של מארק סטיבנס, בו הוא יצר קשר עם עיתונאים ואנשי תקשורת והוכיח חד משמעית, שערוצי התקשורת והעיתונות ישקרו וייזיפו לכם מציאות שמתאימה לבוסים שלהם. הם יתעלמו מעובדות ואפילו לא יהיו מוכנים להסתכל ולבדוק הוכחות חד משמעיות לכך שאף אחד לא באמת חייב לציית לחוק. עד כה יצרנו קשר עם כמה תחקירנים מפורסמים, שפשוט נמנעו מלחפש הוכחות שהחוק מחייב אותנו, ונמנעו בכלל מלחזור אלינו ולבדוק את הוכחות שיש לנו לכך שאפילו לעורכי הדין של המדינה -אין! הניסוי הזה מוכיח את הכשל הלוגי ש-"אם זה היה נכון כבר היו מפרסמים את זה! זה היה הופך לחדשות היום ומופיע בעמוד הראשון!" ממש לא, הוכחות ואין ספור עובדות לא מעניינות את העיתונאים והתחקירנים המפורסמים בתור חושפי שערוריות - הם יפרסמו רק ידיעות שמתאימות לאג'נדה של הבוסים והספונסורים שלהם. העובדה שיש לנו הוכחות להונאה שמריצים שופטים ותובעים שגונבים מיליונים מאנשים חפים מפשע לא מעניינת את העיתונות המרכזית או האלטרנטיבית. חושבים שיש איזשהו עיתונאי או תחקירן שיהיה מוכן לחשוף את ההונאה הכי גדולה ביקום, או לפחות, במדינה? כתבו לנו את שמו ואנחנו נשלח לו הזמנה במייל ליצור איתנו קשר. העובדה שעד כה תחקירנים ידועים נמנעו מלחזור אלינו מוכיחה שהדרך היחידה שאנשים ידעו את האמת, היא אם היא תעבור מפה לאוזן.

שאלה #6: קיבלתי קנס חניה. מה אני עושה?
תשובה: שלח לעירייה מכתב ובקש מהם ראיות (1) שיש להם סמכות (2) לנוכחות שלך בתוך המדינה (3) לתחולת החוקים שלהם. אני מניח שבמקום פשוט לספק לך ראיות שמבססות את הטענה (ההאשמות) שלהם, הם יענו בהתחמקות וברשלנות כמו בשגרה שהם רגילים לפעול בה ("אנחנו לא צריכים... השופט יחליט.."). אנחנו מבינים שללא סמכות מעליך, אין להם קייס, ושללא הנוכחות שלך בתוך המדינה כביכול, אין לך חובה לציית, וזה די ברור לנו שאין לך כל חובה לציית לחוקים, לתמרורים ולשילוט השרירותי שלהם. הם רוצים שתחשוב שזה מסובך, אך בדיוק כפי שרשום באתר שלנו (בתחילת הדף): "עורכי דין מדברים על החיים שלנו, על החירות שלנו ועל הרכוש שלנו, והם אומרים לנו, שזה מסובך מדי עבורינו להבין... " אנחנו לא קונים את זה. זה לב העניין, אנחנו לא מאפשרים להם לעשות את ההצגה שלהם. אם תשאל אותם "האם יש לכם סמכות?" הם יענו מיד "כן!" ואם תשאל אותם האם יש לכך הוכחות, עובדות שמוכיחות.. הם יענו מיד "כן!" אך כאשר אתה מגיע בדרישה שהם יציגו את העובדות האלו... שם הם מתחילים להסתבך. מידע נוסף שיעזור לך להלחם בקנס תוכל למצוא במערכת הויקי של הפרויקט, בעמוד "איך לבטל דוחות של משטרת תנועה" וכמו כן במדריך למלחמה בביורוקרטיה.

שאלה #7: אני לא מבין את "ראיות להימצאות במדינה". לטעון שלא אני נהגתי בכלל? גנבו לי את הרכב כשהייתי בחו"ל?
תשובה: לא, הכוונה היא לא להוכיח שהיית בארץ או מחוץ לה, אלא שהיית במדינה. המדינה והארץ אינן מילים נרדפות. המדינה היא יישות משפטית, גוף פוליטי לכל היותר. הארץ היא איזור גיאוגרפי. בדיוק כפי שנוכחות בתוך דירה של חבר לא מוכיחה נוכחות בתוך חוזה שכירות של החבר (פיקציה משפטית אליה נכנסים על-ידי חתימה) - הנוכחות בתוך איזור גיאוגרפי לא מוכיחה נוכחות בתוך "מדינה". אין איש שיכול להסביר את הספקולציה הלא מבוססת הזו, זו רק שטות שמלמדים אותך בבית הספר לחשוב שהארץ והחיים שלנו שייכים לפוליטיקאים רק בגלל המקום בו נולדנו או המקום בו אנחנו נמצאים. אין לתביעה עד אחד כשיר בעל ידע ממקור ראשוני שיוכל להסביר איך זה קורה. אין ראיות, אין עד ואין עובדות. רק ספקולציות, וספקולציות לא מספיקות בשביל להיחשב ראיות כשרות, מוצקות ומוחשיות.

שאלה #8: האם זה יתפוס בבית משפט? \ איזה שופט יקח אותי ברצינות אם אטען שהחוק לא חל עלי?
תשובה: אתה צודק! וזה כל העניין... אם זה כ"כ בסיסי ופשוט, למה הם לא מסוגלים להוכיח את זה? אתה לא צריך לטעון דבר... השאלה היא, איזה שופט יקח את התובעת ברצינות אם היא תכשל להציג ראיות שכאלו... אתן דוגמה פשוטה לעניין: אם אני מאשים אותך שלא שילמת לי כסף שהיית חייב לי, וכל ההוכחות שיש לי זו ההוכחה שלא שילמת לי, האם אני פטור מלהוכיח שאתה היית חייב לי מלכתחילה? זה די ברור כאשר לא מדובר ב-"הממשלה" או "המדינה". בגלל שלמדינה יש שליטה מוחלטת על חינוך ילדים, לימדו אותנו לחשוב שכל ההיגיון מסתובב לו כאשר אנחנו אומרים את מילת הקסם "מדינה". ובכן, זו רק שמועה שאף אחד לא יכול להסביר ולהוכיח. אני לא ילד קטן, אני יכול להבין מתי עובדים עלי.

מאחר וזה ברור לנו ששופטים ותובעים עובדים יד ביד, וזה גם ברור לנו שקל מאוד לומר "אתה טועה" כאשר אנחנו מציגים טיעונים לוגיים, עובדתיים או משפטיים - הגישה שלנו היא לא לטעון שום טענה בבית משפט אלא רק לשאול אותם שאלות ולהביא אותם לחשוף את הבעייתיות בעמדה שלהם.

כלומר, אנחנו לא טוענים שהחוק לא חל, שהחוב לא קיים ושהחוזה חסר תוקף. מה שאנחנו עושים זה לטעון שאין ראיות, ולבקש מהם ראיות לכך שהחוק חל, החוב קיים והחוזה בר תוקף.

בבתי המשפט עובדים רמאים מקצועיים, והם ינסו לרמות. תמיד. מה שאנחנו עושים זה להתעקש על ההיגיון הבסיסי והעובדות ולדרוש מהם ראיות, שתמיד אין להם. אז לשאול "האם זה יתפוס בבית משפט" זה קצת כמו לשאול "האם השיטה המדעית תתפוס בבית כנסת" - כמובן שהם לא ימירו את הדת שלהם בין-רגע, אבל יש סיכוי טוב שהם יוותרו ויעברו לקורבן הכנוע הבא על מנת לצמצם את הבושות ולהמנע מחשיפת ההונאה השיטתית שלהם. רוב האנשים פשוט לא מודעים להונאה הזו, והם היו מאוד מעוניינים להשאיר את זה ככה. אם אתה אתאיסט, והם כופים עליך לציית ל"חוקי האל" - הדבר הראוי והחכם ביותר זה לדרוש מהם ראיות לקיומו של האל - ולא להיכנס איתם לויכוח על "מה אמר האל" ו"מה אני עשיתי". וזה לא משנה אם אנשים קוראים לאלוהים שלהם "יהוה" או "הממשלה".

שאלה #9: אם לא חייבים לציית לחוק, אז גם לרצוח ולגנוב מותר?
תשובה: לא. מתחילת ההיסטוריה המשפטית בעולם כולו, מאות שנים אחורה, עבירות סווגו לשתי סוגים: רע שלעצמו (mal in se) ורע כי נאסר (mal prohibita). עבירה היא "רע כי נאסר" אם אינה שלעצמה פוגעת במוסר, אלא אסורה רק מכוח החוק. ישנם מקרים בהם ניתן להוכיח חובה על פי חוק, וזה למשל כאשר אדם מקבל הטבה ובוחר להתחייב לציית לחוק מסויים מבחירה חופשית (למשל, אדם המקבל זכיון מהמדינה להפעיל קיוסק בתוך בית-ספר - אינו יכול לטעון שחובת דווח למס הכנסה איננה קיימת לגביו, שכן, הוא התחייב במפורש ומרצון חופשי לקבל את ההטבה\זכיון והסכים לתנאים). לעומת זאת, את פקודת הסמים, פקודת המסים ופקודת התעבורה אף אחד לא בחר לקבל באופן עצמאי ומרצון חופשי - וזה בלתי אפשרי להוכיח כי אלו חלות לגבי אדם שלא התחייב מעצמו לציית להן. רצח, תוקפנות ואלימות, שוד, אונס וגניבה הן עבירות רעות שלעצמן, ואין צורך להוכיח שאלו דברים רעים הדורשים התערבות ושליטה (סמכות) מצד שלישי. באופן כללי, לפגוע בחיים, בחירות וברכוש של אדם זה מעשה רע. כאשר בנאדם מבצע או מתכוון לבצע מעשה רע, נוצר צידוק לפגוע בו על מנת למנוע את המעשה הרע. אם הוא מסכן חיים, זה מוצדק לפגוע בחיים שלו על מנת להציל את החיים שהוא מאיים לקחת. אם אדם גנב רכוש מאחר, קם צידוק לקחת ממנו ללא רשותו את הרכוש הגנוב. אולם, כאשר אדם מואשם בעבירה שמוגדרת כ-'רע כי נאסר', אין כל צידוק לשלול לאדם את החירות או הרכוש (לעשות לו רע) כאשר (א) זה לא נעשה על מנת למנוע רוע ו-(ב) האדם לא ביצע כל דבר רע בעצמו. עיכוב, מעצר, איום באקדחים ולקיחת רכוש בכוח הם דברים רעים שלאדם אסור לעשות לחברו. גם כאשר זה נעשה בשם "אכיפת החוק", זהו עדיין פשע ומעשה בלתי מוסרי ובלתי מוצדק. החוק שדורש דווח למס הכנסה, אי החזקת סמים ונהיגה לפי התמרורים, הם אך ורק דעות של פוליטיקאים. אם לא חגרת חגורת בטיחות, או לא עצרת בעצור, וכאשר לא סיכנת אף אדם במעשיך, אין כל צידוק לאיים עליך, לעצור אותך ולקחת ממך כסף או רכוש ללא הסכמה. לעומת זאת, במקרים בהם אדם מבצע פשע חמור כמו רצח, תקיפה אלימה או גנבה, קם צידוק למנוע את הפשע גם ללא קיומו של "חוק" (דעה של פוליטיקאים). חקיקה איננה יכולה לשנות את המשמעות של מוסר.

שאלה #10: מה אני צריך לעשות בעת ששוטר תנועה רושם לי קנס?
תשובה: (א) שאל אותו אם יש לו סמכות מעליך, שאל אותו אם יש לו ראיות שמוכיחות שאתה חייב לציית לחוק, וראיות שאתה נמצא בתוך המדינה (ב) שאל אותו האם הוא יודע מבחינה עובדתית, מהי סמכות (פה כבר ירד לו החיוך מהפנים), ומהי המדינה (ג) כשהוא יגיע למלא בדו"ח את הקטע שנקרא "דברי הנהג" תדאג שהוא ירשום את התשובות הלכל היותר לא-ענייניות שהוא מסר לך מקודם. זה יבטיח שהוא והשופט יצטרכו להקריא לקהל בבית המשפט בקול רם את ההבלים שהוא פולט לעברך בעת עריכת הודעת הקנס. באופן כללי, בעת משפט, עורכי הדין של השוטר ינסו למנוע ממנו לענות על השאלות האלו, אך התעקשות שדברים אלו ירשמו כבר בקטע שנקרא "דברי הנהג" תבטיח שהם לא ידלגו על מפגן הבורות של השוטר בעת שהם מנסים להעלות הצגה של מקצועיות, מומחיות וכוונות טובות, מה שהם מכנים "משפט הוגן". מידע נוסף שיעזור לך להלחם בקנס תוכל למצוא במערכת הויקי של הפרויקט, בעמוד "איך לבטל דוחות של משטרת תנועה" וכמו כן במדריך למלחמה בביורוקרטיה.

שאלה #11: אבל אני לא אנרכיסט, ולא תומך ברעיון של "אין מדינה"
תשובה: בסדר, אבל אתה בטח לא מעוניין במדינה שמבוססת על כפייה ואלימות חסרת הצדק והיגיון, במדינה שפועלת באמצעות פקידים חסרי כבוד לחיי אדם, זכויות, עובדות מדעיות, שפיות והגינות. אם אתה רוצה במדינה מתוקנת (לא שאנחנו חושבים שזה אפשרי), לפחות אל תסכים למצב הנוכחי שבו סוכנים בלתי כשירים וחסרי אינטילגנציה מפעילים כלפייך אלימות וכפייה. אפילו אם אתה מאמין שיש איזה הצדק לקיום הממשלה וחלות החוקים לגביך, אל תוותר ותעשה הנחה לביורוקרטים, תתעקש שהם יספקו לך הוכחות, עובדות מוצקות ומוחשיות והסברים היגיוניים לפעולות שלהם. אם אתה רוצה מדינה תקינה, אתה לא אמור לוותר לשוטרים ועורכי דין שמזלזלים בך ולא מסוגלים לספק לך תשובות ענייניות לשאלותיך. אתה לא יכול לבנות מדינה מתוקנת על בסיס רקוב ושקרי או על הנחות וויתורים - כאשר אתה יודע שהם לא יודעים איך לענות לך על השאלות הכל כך בסיסיות לעניין שלהם עמך. גם אם אתה מאמין שאתה צריך לציית לחוק, אל תוותר על הדרישה שהם אלו שיוכיחו את קיומה של החובה החוקית מעליך - בצורה מדעית - וללא כשלים לוגיים, התחמקויות ואיומים שבאים להסתיר את הבורות וחוסר הלגיטימציה המוסרית לפעולות שלהם. הפוליטיקאים לא הולכים לתקן את המערכת רק בגלל שמישהו מפגין, הם רק יתחלפו באחרים, לכל היותר. הדרך היחידה לעצור את האיוולת הזו היא לתקוע להם מפתח שוודי בגלגלי המערכת, וזה מה שהשאלות שאנחנו מעלים עושות לתהליך ההונאה המשפטית שלהם.

שאלה #12: מה אם השופט פשוט יטען שהתביעה לא צריכה להוכיח סמכות\תחולת החוקים\נוכחות במדינה?
תשובה: השופט לא הולך להודות שאין הוכחות, וישנו הבדל גדול בין עניינים שלא צריך להוכיח, לבין עניינים שאי אפשר להוכיח. הוא הולך לקחת את העמדה היותר מטופשת, הוא הולך לטעון שאכן ניתן להוכיח את האמונות ההזויות שלו. יש שני דברים שאותם לא צריך להוכיח: דברים שהם ברורים מאליו, כמו למשל שלגנוב זה רע, שאקדח יכול להרוג ושבחושך מוחלט לא ניתן לראות כלום, דברים כאלו קל להוכיח ואין טעם לבזבז את הזמן של הצדדים ובית המשפט, כי לרוב אף צד לא הולך להתנגד לאמיתות שכאלו. הקטגוריה השניה של דברים שלא צריך להוכיח הם דברים שאינם מרכיבים הכרחיים להאשמה, דברים שאיתם או בלעדיהם ההאשמה עומדת איתנה. מחוייבות לציית לחוק, נוכחות במדינה וסמכות הינם מרכיבים שבלעדיהם כל ההאשמה נופלת. השאלה שצריך לשאול את השופט במקרה זה, היא: למה לא צריך להוכיח? מה הסיבה שבגללה לא צריך להוכיח? האם אי אפשר להוכיח את המרכיבים הללו? האם אלו מרכיבים שבלעדיהם אין אשמה? אם לא הייתי חייב לציית לחוק, האם עדיין הייתי מואשם בעבירה על החוק? השיטה של בית המשפט איננה לחלוטין המצאה פוליטית, היא מבוססת על תורת המשפט שהתגבשה במשך מאות שנים ומטרתה הייתה תמיד ובעיקר חשיפת האמת מאחורי מקרי פשע. הרעיון שפוליטיקאים יוכלו לשנות את שיטת המשפט בכדי להתאים אותה למטרת אכיפת החוקים הפוליטיים שלהם, שמטרתם היא הרי חליבת האזרחים כמו פרות חולבות, הוא רעיון בעייתי, שכן הוא חותר תחת כל התורה המשפטית של חקירת האמת. אם השיטה תשתנה ותאפשר לשופטים לקבוע אשמה לפי דעות ולא עובדות ואמיתות ברות הוכחה, מה שיקרה זה שלעולם לא נוכל להשתמש בשיטה בשביל להבדיל בין פושעים אמיתיים לאנשים חפים מפשע. דיני הראיות שמטרתם היא הגנה על ההליכים מחייבים את הצד שמאשים להוכיח את ההאשמות על ידי עדים בעלי ידע ממקור ראשוני ועובדות מוחשיות ומוצקות. השיטה שלנו מבוססת על זיהוי כשלים לוגיים, על השיטה המדעית למציאת האמת ולחשיפת השקר. כל שינוי בחוק ובדין שיתבצע על מנת להגביל את חשיפת האמת, כפי שאנחנו עושים, יגרור בעיות וסתירות כה רבות, שמשפט הוגן לא יתאפשר כמעט בשום סוגיה משפטית כלשהי. אפילו אם השינוי יהיה רק בעניין של סמכות, שינוי שכזה יפגע קשות בהליכים שונים שבהם סמכות היא עניין שיש להוכיח אותו. חוסר סמכות היא הטענה הראשונה שהתביעה ובית המשפט יעלו באם אזרח יתבע רשות ממשלתית היכן שלא הוכח נזק. שינוי בחקיקה שיאמר שלסמכות אין קשר ישיר לנזק ופגיעה, יביא למצב בו כל אחד יכול לתבוע כל אחד, להשתמש בבית המשפט ככלי לתקיפה ביורוקרטית חסרת רסן, וזה גם יסתור אין ספור תקדימים מבוססים שאף אחד לא חלק עליהם עד היום, בנוסף לכך שזה יסתור את ההיגיון לחלוטין. זה יגמר בנזק אדיר למערכת החוק והמשפט.

שאלה #13: אבל אדם אחד לא יכול לשנות שום דבר...
תשובה: אם אתה חושב שזה המקרה, יש משהו שמונע ממך להישתנות. אי היכולת להישתנות מונעת ממך להיות מאושר וחיובי, ומונעת ממך להיות מסוגל להעביר לאחרים את ההרגשה הזו. לחשוב שאתה לא מסוגל לשנות את המציאות זו דרך ממש מחורבנת להעביר את החיים. גישה זו רק מוסיפה להרגשה של חוסר המשמעות של הקיום שלך, היא מחלישה והורסת אותך מבפנים. להלחם על האמת ועל החופש שלך היא דרך נהדרת להחזיר את החיוך לפנים ולמצוא אושר בחיים.

שאלה #14: להלחם בבית המשפט נשמע לי סיוט, לא משתלם, אני שונא לראות ביורוקרטים, ובכלל, זה נשמע מפחיד!
תשובה: הרבה אנשים מהדור שלי גדלו על האמונה שכולם שונאים להתמודד עם המערכת, ושאין ממש מה לעשות בנידון. אבל האם זה נכון? האם הדור הצעיר באמת צריך לגדול לתוך חברה מיואשת ומייאשת שכזו? אתה יכול להדריך ולחנך בני נוער על ערכים וחשיבה ביקורתית. אתה יכול להתגבר על הפחד מהמערכת, משוטרים, עורכי דין ופקידים ולעזור לאחרים להתגבר על הפחד הטבעי הזה. הפחד הזה לפעמים גם נוגע בי, ומוריד אותי, אבל אני נלחם בו ומנצח אותו כל פעם מחדש, כי יש לנו צורך בהתקדמות בחיים, והפחד רק עוצר אותנו מלהתקדם אל עבר החלומות שלנו. אז לעזאזל עם הפחד שלך, התסכל לתוך הלב שלך ותראה מה החלומות שלך. אם היום תצליח להביס קנס תעבורה, מחר יהיה לך סיכוי טוב יותר להציל את הבית או הרכב שלך מעיקול, או את העסק שלך מסגירה.

שאלה #15: איך אני יכול לעזור?
תשובה: יש הרבה דרכים לקדם את הרעיון של חברה חופשית, ואתה מוזמן למצוא את הדרך שמתאימה לך. ספר לחברים שלך על הרעיון של חברה חופשית מכפייה. נסה להוות דוגמה לאחרים ולהראות להם שאפשר לחיות בלי ההתערבות, ההשגחה והניהול של בירוקרטים. אתה יכול לכתוב כתבות, לראיין פוליטיקאים ובירוקרטים, להכין ולהדפיס פליירים, בעצמך, בבית, ולחלק לציבור. ויש גם את זה: כיצד אני יכול להשתתף בפעילות של הפרויקט

כעקרון, אנחנו אנשים שפועלים באופן עצמאי כנגד המערכת. המטרה של האתר\בלוג\פרויקט היא לספק חומר למידה, לתת תמיכה ויעוץ, להוות מקום מפגש, וכמו כן לעזור לפרסם את הפעילות של החברים במאבק. המאבק שלך בבירוקרטים יהיה דבר שיעזור לאחרים בעתיד במאבקים שלהם. אם אתה נכשל ונופל בפח שטמנו לך בירוקרטים, חבר אחר יכול ללמוד מהטעויות שלך ולהשתפר במלחמה שלו. הרעיון הוא שכל אחד פועל באופן אישי, וכולנו עוזרים אחד לשני, לומדים אחד מהשני ומשתפרים בכל פעם.

שאלה #16: קיבלתי קנס. אם אני עושה את מה שאתה אומר ומצליח לבטל אותו אתן לך את הסכום, אם לא, אתה תשא בהוצאות המשפט?
תשובה: אני לא עושה דברים כאלה. כמו שהסברתי בשאלה מספר 3, מידת ההצלחה קשורה מאוד ליכולת, להתמדה ולנחישות שלך להצליח. הצלחה היא תהליך, ובכדי להתמודד עם מתקפות ביורוקרטיות אתה צריך ללמוד, לתרגל, אולי להיכשל כמה פעמים ובכל פעם מיד לקום על הרגליים וללמוד מהטעויות. כשאתה מתחייב לתהליך הלמידה והשיפור, אתה רואה בכל מתקפה בירוקרטית קטנה (כמו דו"ח חניה או תנועה) הזדמנות לתרגל, ללמוד ולהשתפר. בעניין ההוצאות משפט, אני יכול לומר שזה כמעט לא קרה לנו. אבל זה יכול לקרות. השופט גם יכול לשלוח אותך לכלא, או לאשפוז פסיכיאטרי. קרו כבר מקרים כאלו. לכן, אני תמיד ממליץ ללמוד ולתרגל בצעדים קטנים, ולהיות נכון להפסיד ולסגת מההגנה. אתה עדיין מרוויח מהלמידה. אתה עדיין משתפר. אתה תלמד לדחוף את גבולות הפחד שלך קדימה, ובכך יש רווח אישי-רוחני עצום.

שאלה #17: קיבלתי קנס על חציית צומת באדום, כאשר חציתי בכלל בצהוב. השוטר לא היה יכול לראות את הרמזור מאיפה שהוא עמד, ובנוסף, הוא לא חבש כובע, לא ענד תג וסירב להציג תעודת שוטר. מה כדאי לי לעשות?
תשובה: גם אם השוטר צילם אותך בוידאו עובר באדום מלא, חבש כובע, הזדהה וענד תג שוטר, אין להם "קייס". כל המנגנון של רשימת קנסות הוא הונאה אחת גדולה. זה ממש לא משנה במה מאשימים אותך, זו הונאה. הטענה שאתה היית צריך לעצור באדום היא חסרת ביסוס, אין ראיות שמוכיחות שאתה היית חייב לציית לרמזור, לחוק... עוד לפני שנכנסים לפרטי המקרה, ולנסיבות, אם בכלל, אנחנו רוצים לדון בעניין הסמכות. אנחנו מבקשים מהם להוכיח שהייתה להם סמכות, שהייתה סמכות מעליך, שאתה היית חייב לציית לחוק. אם את זה אי אפשר להוכיח אין מה להתקדם במשפט. ואי אפשר להוכיח שעברת עבירה. אי אפשר להוכיח שהפרת חובה חוקית אם אי אפשר להוכיח שהיא הייתה קיימת מלכתחילה. אנחנו לא עורכי דין, לא מעוניינים להיות ולא משחקים איתם בתוך החוקים הקטנים שלהם. אנחנו מוכיחים שאנחנו לא נתונים לסמכות שלהם. כולם יכולים לטעות לפעמים, זה עדיין לא אומר שמותר להם להתנהג כמו פסיכופתים ולגנוב לך כסף, או לאיים אליך באלימות אם לא תשלם. אנחנו מלמדים אותך איך לייצג את עצמך ולהוכיח שאתה לא נתון לחוקים שלהם, שהיחסים שלך איתם הם בדיוק כמו היחסים שלך אם כל אדם אחר. כמו שלי אין זכות לבקש ממך תשלום כאשר אתה לא מציית לציורים שלי, גם להם אין. הם לא יכולים להוכיח את הטענה האבסורדית הזו, וזה מאוד מאוד מביך אותם כל פעם מחדש. אנחנו לא מנסים לשכנע את "המומחים" שאנחנו צודקים, אלא אנחנו באים לחשוף את ההונאה שלהם, דבר שמביא אותם לבטל את ההאשמות, בכדי שיוכלו לשמור על ההתחזות שלהם ל-"מומחים" ולאנשים ישרים והגונים.

שאלה #18: מדוע ערכת "המדריך למלחמה בביורוקרטיה" ניתנת להורדה בחינם?
תשובה: בין הסיבות לאפשר הורדה בחינם היו הגדלת החשיפה לפרויקט, הבטחת שביעות רצון הלקוח, אפשור ליותר אנשים ועמיתים לעבור על החומר ולהעביר עליו ביקורת, הנגשת המידע והייעוץ לאנשים שידם אינה משגת לשלם את הסכום המלא, אך לבסוף שיקול אחד הכריע: שיתוף חופשי של הערכה והתבססות על תרומות זו אסטרטגיה שתצמצם את הסיכון מפני מתקפה של רשות המסים כנגדי. העיסוק במחקר המשפטי, בעזרה לקורבנות המערכת ולאלו שנלחמים בה באומץ רב, הכתיבה של הספר והבלוג והנחיית התוכנית השבועית--דורשים ממני השקעה עצומה של זמן ואנרגיה, ויש גם סיכון והרבה הקרבה אישית וכלכלית. מאחר ואני עדיין עובד במשרה מלאה לפרנסתי, לא אוכל להרשות לעצמי להיות מותקף על ידי הפושעים מרשות המסים. הנזק הכספי שאני עלול לספוג, והזמן שאני עלול להפסיד--פשוט לא שווים את זה, וזה לא הולך לקדם את המטרה. יש יותר מידי יתרונות לשיתוף חופשי של הערכה. "החיסרון" היחיד הוא שאני אהיה חייב לסמוך עליכם, שתעשו את הדבר הבוגר, הנכון והמוסרי ותתגמלו אותי, ותתמכו בהמשך הפרויקט החשוב הזה.

כאשר אתם מורידים את הערכה ולומדים ממנה, זכרו שחלק גדול מהסיבה שאתם מקבלים אותה בחינם--זו האלימות של "המדינה" שמאיימת עלי לא למכור אלא אם אני מדווח לה ומתחלק עמה בכסף שאני עבדתי עבורו. בין לא למכור ולא לשתף כלל, לבין לשתף בחינם ובחופשיות (אפילו ללא הרשמה) ולקוות שאתם המשתמשים תהיו מספיק אחראיים והוגנים לתרום בחזרה ליוצר, בחרתי לבסוף לאפשר הורדה חופשית. אני יודע שיש אנשים טובים והגונים שיתרמו לפרויקט ויתגמלו אותי על העבודה הקדושה הזו, כי כבר פגשתי לא מעט כמוכם. אנא שקלו להפוך לספונסורים של הפרויקט ועל ידי סכום צנוע מידי חודש או באופן חד פעמי להשתתף במועדון האקסקלוסיבי של אלו שבזכותם כל זה מתאפשר. לא רק שתגמול על העבודה הרבה הזו הוא ראוי, אלא שמימון כספי הוא הכרחי על מנת לאפשר את המשך המחקר המשפטי, הפיתוח והפעילות שלי בפרויקט.

המידע המוגש אינו בגדר עצה חוקית, אנחנו לא עורכי דין,
אנחנו לא חברים בלשכת עורכי הדין ולא קשורים בכל צורה או דרך לטינופת הזו.
המידע רק מיצג את מה שאנחנו אולי נעשה ומה שאחרים כבר עשו במצבים דומים.