התנהגות שכולם יכולים להעדיף - הוכחת ההיגיון של מוסר חילוני

זהו תקציר מתוך ספרו של סטפן מוליניו "כללי התנהגות שכולם יכולים להעדיף - הוכחת ההיגיון של מוסר חילוני", ספר שבא לנפץ את האמונה שזה בלתי אפשרי להגדיר מוסר באופן מדעי, אובייקטיבי, היגיוני וחילוני. האמונה הזו היא האשליה שמוסר חייב לנצח להיות אבוד בתוך הביצות הבלתי היגיוניות של אלוהים וממשלות, להאכף אך ורק מתוך סיבות מעשיות, ולעולם לא להיות מבוסס בהצדק לוגי ובהגדרה ברורה.


PDF | YouTube
תיאוריות מוסריות על קצה המזלג:
1. המציאות היא אובייקטיבית ועקבית.
2. "היגיון" הוא קבוצת כללים אובייקטיביים ועקביים שנגזרים מהעקביות של המציאות.
3. תיאוריות שמתישבות עם ההיגיון נקראות "ברות תוקף".
4. תיאוריות שמאומתות על ידי ניסוי ובדיקה נקראות "מדוייקות".
5. תיאוריות שהן מדוייקות וגם ברות תוקף נקראות "נכונות".
6. "העדפות" הינן נחוצות לחיים, מחשבה, שפה ודיונים.
7. דיונים מצריכים ששתי הצדדים יניחו שה-"אמת" היא גם אובייקטיבית וגם ניתנת להעדפה על ידי כולם.
8. ככה שהפעולה מהסוג של דיון כוללת קבלה של התנהגות שכולם יכולים להעדיף.
9. תיאוריות בהקשר של התנהגות שכולם יכולים להעדיף חייבות לעבור את מבחן ההיגיון העקבי, ניסוי ובדיקה.
10. תת קבוצה של התנהגויות שכולם יכולים להעדיף שבוחנת התנהגויות שאת כפייתן כולם יכולים להעדיף נקראת "מוסר".
11. בתור תת קבוצה של התנהגות שכולם יכולים להעדיף, אף תיאוריה מוסרית לא יכולה להחשב נכונה אם היא לא
היגיונית או לא נתמכת על ידי ראיות וניסוי.
12. תיאוריות מוסר שנתמכות על ידי היגיון וראיות הינן נכונות. כל שאר התיאוריות המוסריות הינן שגויות.


כאשר מישהו אומר לך שיש לאפשר תוקפנות במקרים של "פגיעה בזכויות יוצרים" או "הפרה של כללי החברה" או אחרים, הוא בעצם (א) אומר שהוא מעדיף את התוקפנות הזו ו- (ב) מנסה לשכנע אותך שאתה יכול להעדיף את התוקפנות הזו, וגם- (ג) טוען שכולם יכולים להעדיף את התוקפנות הזו.

התיאוריה של התנהגות שכולם יכולים להעדיף מוכיחה על-פי ההיגיון שישנן התהגויות שכולם יכולים להעדיף, וישנן כאלו שלא. מכך, כפייה, כהתנהגות, היא כזו שלא כולם יכולים להעדיף. תיאוריות של מוסר הן כאלו שעוסקות בהתנהגויות שכולם יכולים להעדיף ואותן ניתן לכפות. כלומר, התנהגויות כגון "לא לגנוב ולא לתקוף" שאת הכפייה שלהן כולם יכולים להעדיף. התיאוריה של התנהגות שכולם יכולים להעדיף היא מסגרת או מערכת לבחינת תיאוריות מוסריות, אך היא איננה תיאוריה מוסרית בעצמה.


התנהגות מצריכה את היוזמה של הקורבן? ניתן להמנע מהצד הגורם? כולם יכולים להעדיף כפייה?
לא לאכול גלידה - - לא
לא לאחר לפגישה לא כן לא
לא לרמות כן כן לא
לא לגנוב לא לא כן
לא לאנוס\לרצוח לא לא כן


מאחר ולא ניתן לכפות העדפות אישיות על הזולת, ומאחר וגניבה\אלימות\אונס\רצח הן התנהגויות שבהגדרתן הן כפייה של העדפה אישית על הזולת, ההתנהגויות של גניבה\אלימות\אונס\רצח אינן יכולות להיות העדפות אישיות. באשר להתנהגויות אחרות, כגון לאחר לפגישה, מהתנהגויות כאלו ניתן להמנע. אני יכול, וחופשי לבחור לא להמשיך את הקשר שלי עם איש שתמיד מבריז לי מפגישות, אבל אני לא יכול לירות בו בגלל שהוא איחר. זה בשונה מאונס לדוגמה, שממנו אי אפשר להמנע. אם אני מחליט להפסיק להיות חבר של אדם שתמיד מאחר לפגישות עמי, הוא איננו יכול להפעיל כפייה מעלי להמשיך להיות חבר שלו בטענה שניתן לכפות העדפות אישיות, כי אז, אני אוכל לכפות עליו את ההעדפה שלי לא להיות חבר שלו.

כמובן, שמעט מאוד גנבים, אנסים ורוצחים הם מומחים לפילוסופיה, אך הסכנה העיקרית לבני האדם היא לא פושע בודד כלשהו, אלא תיאוריות מוסריות בלתי היגיוניות ונצלניות.

מבחינה היגיונית, מאחר ומוסר היא תת קבוצה של התנהגות שכולם יכולים להעדיף, להכחיש מוסר יהיה אותו הדבר כמו לומר שזו התנהגות שכולם יכולים להעדיף להאמין שאין דבר כזה התנהגות שכולם יכולים להעדיף.


רמאות:
רמאות היא ההשגה של דבר מה על ידי מצגת שווא. אם אני אומר לך שאני אשלח לך נגן איפוד אם אתה תשלח לי $200, ואני לוקח את הכסף שלך ולא שולח לך איפוד, באופן אינסטינקטיבי אנחנו מבינים שרמאות היא סוג של גניבה. ללא ספק, רמאות מחייבת שצד אחד לא יפעל ברמאות. בדוגמה שהבאתי, אם אתה מתכוון לגנוב לי את ה-$200 ואני מתכוון לגנוב לך את האיפוד, שום דבר לא יקרה. אתה תדרוש את הכסף לפני שאתה שולח את האיפוד, ואני אדרוש שאתה תשלח את האיפוד לפני שאני אשלח את הכסף. ללא ספק, בשביל שרמאות תפעל, צד אחד חייב לפעול בתום לב, והצד השני חייב לפעול בחוסר תום לב.

רמאות נכנסת לקטגוריה של התנהגויות ש-"ניתן להמנע" מהן, ובכך היא שונה מאונס, רצח וגניבה. ברם, ביחס ישר לכמה שניתן להמנע ממנה, כך רמאות היא בלתי מוסרית. לשלוח את פרטי האשראי או בנק שלך לספאמר זר מהאינטרנט שמפיץ את ההונאה הניגרית זה דבר שללא ספק קל להמנע ממנו. ליפול להונאה של מוכר באיביי שיש לו דירוג מושלם של אמינות זה דבר שכבר פחות ניתן להמנע ממנו. יש גם מצבים שבהם רמאות היא בלתי ניתנת להמנעות, כמו למשל כאשר אנחנו באים לרכוש תרופה שמצילה חיים כאשר אין לנו ברירה אחרת, אבל מקרים כאלו נופלים תחת הקטגוריה של "איזורים אפורים" ואלו מקרים כאלו נדירים שאין להם מקום בפילוסופיה של היום יום.


מבחן השקר:
בוב: לשקר זה דבר טוב
אני: אתה משקר?
בוב: כן
אני: אז לשקר זה כנראה רע, כי אתה משקר שאתה אומר שזה טוב

בוב: לשקר זה דבר טוב
אני: אתה משקר?
בוב: לא
אני: כנראה שלשקר זה לא תמיד טוב, כי אתה אומר את האמת עכשיו


דוגמה לתיאוריה מוסרית שגויה, שמוכחת כשגויה על-ידי מסגרת זו, היא: "לא לשקר". לשקר זה לא עניין מוסרי, מאחר ולא כולם יכולים להעדיף לכפות לא לשקר. "לא לשקר" זוהי תיאוריה אסטטית בלבד, זו התנהגות שכולם יכולים להעדיף.

שגיאה נוספת היא תיאוריה לגבי התנהגות כגון "אסור לשקר", מאחר וזוהי איננה תיאוריה לגבי התנהגות, תיאוריה לגבי התנהגות תהיה "לא לשקר".


ויש אנשים שעדיין סקפטים לגבי התנהגות שכולם יכולים להעדיף:
סקפטי: הרעיון של התנהגות שכולם יכולים להעדיף הוא רעיון חסר תוקף.
אני: איך אתה יודע?
סקפטי: זה לא מוכח!
אני: אז "הוכחה" היא התנהגות שכולם יכולים להעדיף?
סקפטי: לא, שום דבר אינו התנהגות שכולם יכולים להעדיף.
אני: האם הטענה ש-"שום דבר אינו התנהגות שכולם יכולים להעדיף" התנהגות שכולם יכולים להעדיף?
סקפטי: לא, זה בכלל לא מה שאני אומר שהרעיון של התנהגות שכולם יכולים להעדיף הוא חסר תוקף!
אני: למה?
סקפטי: בגלל שזה שגוי!
אני: אז להציג ביטויים נכונים זו התנהגות שכולם יכולים להעדיף?
סקפטי: לא!
אני: אז אין שום דבר שגוי בטענות שגויות?
סקפטי: לא.
אני: אז למה אתה מתנגד לטענה שגויה?
סקפטי: אהה.. זה פשוט ההעדפה האישית שלי. אני פשוט לא אוהב שגיאות.
אני: אז אתה רק מתווכח על העדפה אישית?
סקפטי: בטח!
אני: אז מדוע שההעדפה האישית שלך תהיה יותר חשובה משלי? אני אוהב את הרעיון של התנהגות שכולם יכולים להעדיף, אתה לא - ולמה בכלל להתווכח על העדפות אישיות?
סקפטי: אהה.. בגלל שהרעיון של התנהגות שכולם יכולים להעדיף הוא חסר תוקף!
אני: מדוע זה חסר תוקף?
סקפטי: בגלל שזה רעיון שסותר את עצמו!
אני: אז עקביות היא התנהגות שכולם יכולים להעדיף?
סקפטי: לא! ותפסיק לחזור על אותן הנקודות שוב ושוב! וכו' וכו'...
וכו' וכו'....

[ אולי יעניין אותך גם הפרק הבא: מוסר = אובייקטיבי, פרויקט אין מדינה בישראל - 30 לאוקטובר 2015 ]