איך לבטל דוחות של משטרת תנועה


חלק 1 - סמכות בית משפט:


דוחות תעבורה הם חסרי תוקף. בתי משפט הם הונאה שמריצים פושעים. אל תכנע ותשלם, תלמד ותלחם בדו"ח. זכות העמידה היא רק דרך אחת, מתוך רבות, בשביל להראות שלדוחות תעבורה אין שמץ של תוקף.

הנושא שעליו אני רוצה לדבר היום הוא, דוחות תנועה -- איך להביס דוחות תנועה; איך לבעוט בהם החוצה, לבטל אותם. מה שכן, אני רוצה לציין שכל בתי המשפט לתעבורה, וזה לא משנה מי או מה, אתם יודעים מי מנהל אותם, הם כולם הונאה אחת גדולה. אין להם שום קשר להגנה. אין להם שום קשר לצדק. ויש להם קשר אחד גדול --להפריד אותך מכספך. זה כל מה שהם נועדו לעשות, ואתה תגלה את זה אם תהיה מספיק ביש מזל בשביל ללכת לשם. תבינו שרוב האנשים, התקשורת שלהם עם הממשלה היא דרך דוחות תעבורה. כולנו מכירים מישהו שקיבל דוח תעבורה. אף אחד לא רוצה לקבל דוח, ומה שהם עושים זה להוריד את המחיר שלהם מספיק נמוך כך שפשוט תשלם אותם. אנשים אומרים "אוו.. זה לא שווה את הזמן שלי, אני לא הולך להפסיד עבודה בשביל זה, זה רק כמה מאות שקלים, אני פשוט ישלם." זה משחק מוחות. הם עושים את זה בכוונה. זה חלק ממערך הפרסום ויחסי ציבור שלהם, אתם יודעים, הרמאים הקרואים "בתי משפט לתעבורה". הם רוצים שפשוט תשלמו את זה כי אם יותר אנשים היו נלחמים בזה, כל המערכת היתה קורסת. או שכך, או שלפני שהיא היתה קורסת הם היו מורידים את המחיר נמוך מספיק, ומורידים אותם שוב עד שהם היו מגיעים למחיר המשמח שהיה גורם לאנשים לשלם פשוט, שזה מה שהם בוודאי רוצים. זאת אומרת, למה לנהל פרודיה שלמה של משפט כאשר אנשים פשוט שולחים את הכסף מעצמם.

אני לא הייתי פשוט משלם בגלל שיש משהו שאני עומד להסביר פה וזה לא תיאוריית קונספירציה מטופשת, אוקיי? אתם יכולים לבדוק את כל זה. אתם תראו שלכל דוחות התעבורה אין שום שמץ של תקף. הם כולם, הם כולם רק חלק מהונאה כך שלא משנה במה הם מאשימים אותי --לדוח אין שום תקף בכלל, אפילו לפי הקודים הקטנים שלהם. אז מה שאני מדבר עליו רבות היא זכות העמידה. זוהי רק אחת מדרכים רבות להראות שדוח תעבורה הוא חסר תקף, אך זוהי דרך גדולה מאוד. זוהי דרך חשובה מאוד. אם אני יכול להראות שהדוח, שלתובע אין זכות עמידה להתלונן כנגדי, ובכן, לבית המשפט אין סמכות משפטית לדיין בנושא והמקרה צריך להזרק החוצה. תראו, זה לא משנה במה אני מואשם, כל עוד שהם אינם מסוגלים להציג זכות עמידה. אז לכן אני לוחץ על העניין הזה כל כך הרבה. זה עניין גדול מאוד. שוב, זוהי רק דרך אחת מתוך הרבה דרכים להראות שדוחות תעבורה הם רק חלק מהונאה גדולה יותר. אין להם תקף כלשהו. אז אחד מהדברים שאני רוצה לציין זה שאם תלמדו משהו מהוידאו, זה שדוח, דוח הוא אינו שם נרדף לעילת-תביעה. תראו, הם רוצים שתחשבו שדוח ועילת-תביעה הם אותו הדבר בגלל שאז הם כבר ניצחו. הם תפסו אותך פה. בגלל, ובכן שרוב האנשים פשוט מניחים ש-"ובכן יש פה עילת-תביעה תקפה ולגיטימית, ובכן אני ישלם את זה" או ש-"זה לא שווה את הזמן שלי, אני ישלם את זה".

אבל בנאדם, אתה פתחת קופסה שלמה של תולעים עכשיו שאתה מתחיל לשאול שאלות האם התלונה מכילה עילת-תביעה תקפה ועילת-תביעה זה דבר מאוד ספציפי, מבחינה ליגאלית. למעשה כל עורך דין יאמר לך את זה. הם לא רוצים שתדון בזה. זה הדבר הראשון ששופטים, תובעים ושוטרים שונאים לדבר עליו. הם לא רוצים שתדבר על עילת-תביעה או זכות עמידה והם אפילו לא רוצים שתחשוב שזה חל בקשר לענייך. אני יראה לכם שזה אכן חל לגבייכם. אז לפני שנגיע לנושא של זכות העמידה, בכדי לקבוע איך מישהו משיג זכות עמידה בבית משפט ישראלי אתם כולכם צריכים לדעת עבור מה קיים בית המשפט. אני מתכוון, למה יש לנו בכלל בתי משפט? למה יש לנו ממשלה? עכשיו אני יודע שזה הכל יחסי ציבור, אבל זה מראה שלדוח אין כל תקף, אפילו לפי הקודים הקטנים שלהם. אתם תמצאו את מטרת הממשלה במגילת העצמאות. המגילה אומרת שהממשלה נוסדה להגן ולשמור על זכויות הפרט. טוב, תפסיקו לצחוק. הממשלה נוסדה להגן ולשמור על זכויות הפרט. אז זה הסיבה שיש לנו ממשלה. עכשיו אנחנו יודעים שבתי המשפט הם חלק מהממשלה אז הסיבה לקיום בית המשפט היא, להגן ולשמור על זכויות הפרט. ברור. אז מהם הסמכויות השיפוטיות של בית המשפט? ובכן סמכויות השיפוט של בית המשפט מוגבלות למטרה של בית המשפט. המטרה היא להגן ולשמור על זכויות הפרט, אז הסמכויות השיפוטיות של כל בית משפט יהיו מוגבלות להגן ולשמור על זכויות הפרט. זה הגיון פשוט ובסיסי.

אי לכך, בשביל שתובע ישיג זכות עמידה בבית משפט מסוג זה, בבית משפט ישראלי, התובע חייב להאשים בהפרה של זכות חקית, בגלל שהסמכות המשפטית של בית המשפט מבוססת על הגנה ושמירה של זכויות הפרט. אז על מנת להשיג זכות עמידה עליהם לטעון כך. ואתם יכולים ללכת להסתכל בכל מקרה משפטי, הם תמיד עקביים בעניין זה, תאמינו או לא. כמובן שהם לא אוהבים לשמוע את זה בבתי משפט לתעבורה. זכות עמידה הינו תנאי סף הנדרש מאדם על מנת להגיש תביעה משפטית. "..בלי טענה לפגיעה ממשית בתוך רשות היחיד , לא יכיר בית המשפט, על פי הרגיל, בזכות עמידה.." – השופט אגרנט בבג"ץ 287/69. ובכן חייבת להיות סמכות משפטית לדון בנושא אפילו בבית משפט לתעבורה. זכות העמידה נוגעת לכל תחומי המשפט האזרחי וגם לפלילי. את אותו הדבר ניתן לראות במקרה ב-בג"ץ 651/03, האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת. כאן אנחנו נכנסים לעניין ש.. אתם יודעים, המרכיבים של זכות עמידה. על מנת להראות זכות עמידה יש להוכיח שלושה תנאים:

1. התובע סובל מנזק אמיתי, מוחשי וספציפי
2. ניתן באופן סביר לקשר בין הנזק שנגרם לבין העוולה
3. יש סיכוי סביר שפסיקה לטובת התובע תסיר את הנזק.

אז יש לך את הנזק המוחשי, שהוא פגיעה בזכותו החקית של פרט. אז אנחנו יודעים שהם טוענים שזהו דוח תעבורה. בואו נגיד שלא חגרתי חגורה והם מגישים תביעה כנגדי. ובכן, האם הם מאשימים אותי בהפרה של זכות חקית? האם מישהו נפגע? תראו, כאן נאמר ש-הם חייבים לטעון לנזק אישי. ובכן האם השוטר טוען לפגיעה אישית? האם התובע טוען לנזק אישי למה שנקרא "התביעה"? לא. אז עכשיו אם בית המשפט.. עכשיו זה סמכות משפטית לדיון בנושא, בשביל שלתובע תהיה זכות עמידה עליהם לטעון הפרה של זכות חקית. ברגע שהם עושים את זה, בית המשפט יכול לקבל סמכות משפטית לדון בנושא, אבל כאן אנחנו רואים שאין הפרה של זכות חקית אז לא יכולה להיות סמכות משפטית לדון בנושא בגלל שבית המשפט מוגבל, ומטרת בית המשפט היא מה? זה נכון, להגן ולשמור על זכויות הפרט.

אז הנה אתם רואים על ההתחלה נהיגה בלי רשיון או בלי חגורה או אתם יודעים, אפילו מהירות מופרזת, לא שאני מגוננן על אנשים שנוסעים אתם יודעים במהירות מופרזת, אבל 10, 20, 22 קמ"ש יותר מהגבלת המהירות היא כנראה אתם יודעים, לא באמת מסכנת מישהו. אז כמו שאתם רואים אין שום תקף לאף אחד מהדוחות האלו וזה מוכח רק בעניין האחד הזה לגמרי. זכות העמידה חלה אפילו על מקרי תעבורה בגלל שכמו שאנחנו יודעים הממשלה הוקמה בעבור מה? להגן ולשמור על זכויות הפרט. אז זהו גבול הסמכות השיפוטית. אז הנה דרך מאוד אפקטיבית והיא מוכיחה שלדוחות תעבורה אין כל תקף כלשהו. בפרק הבא נדבר על איך להדיח עד, שבדרך כלל במקרי תעבורה יש עד אחד, וזה קצין המשטרה. נדבר על איך אפשר להדיח אותו על ידי שאילת שתי שאלות. במקרים מסויימים אתם תשאלו רק שאלה אחת והשופט ישמח לומר שהעד חסר יכולת להעיד, אבל זה בפרק הבא.

הערה: מאחר וכל ההחלטות שאני מציג פה בנוגע לזכות העמידה נלקחו ממשפטים אזרחיים, יש עורכי דין שיאמרו שאני מוציא דברים מהקשרם, ושזכות העמידה לא חלה במשפט פלילי. ובכן, זה מגוכח לטעון שזכות העמידה לא חלה במשפט פלילי, מאחר (וזה רק תעמולה, זה שקר ואנחנו יודעים את זה) והמדינה הוקמה על מנת להגן ולשמור על זכויות הפרט, ובתי המשפט הם חלק מהמדינה, אז על מנת שלבית משפט תקום סמכות ושתהיה לתובע זכות להעמיד תביעה: חייבים לטעון לפגיעה ונזק בזכות חוקית של פרט. אפילו אם המונח "זכות עמידה" לא נמצא בשימוש במשפטים פליליים, בפועל מה שחשוב זה העקרון הבסיסי של העניין. והנה מפי החמור (וזה כן משפט פלילי): "בכל משפט פלילי…עולות שתי שאלות יסוד נפרדות זו מזו, הטעונות הוכחה; …ואף "מכלול העובדות היוצרות עבירה..: (1) העובדות בקשר לגרימת פגיעה או נזק.., ו (2) ראיה, כי הפגיעה האמורה נגרמה על-ידי מעשה עבירה", אבישי נגר נ' מ. ישראל, ע"פ 543/79 ס' 9 א+ב

המידע המוגש אינו בגדר עצה חוקית, אנחנו לא עורכי דין,
אנחנו לא חברים בלשכת עורכי הדין ולא קשורים בכל צורה או דרך לטינופת הזו.
המידע רק מיצג את מה שאנחנו אולי נעשה ומה שאחרים כבר עשו במצבים דומים.

חלק 2 - איך להדיח עד:

יש בדרך כלל רק עד אחד כנגדך במקרי תעבורה. אני מראה כמה זה קל להדיח את קצין משטרה על ידי שאילת רק שתי שאלות. זה מה שמחייב את "השופט" למחוק את כל העדות של העד. וזה כולל את הדו"ח.

היום נדבר על איך להדיח עד, עד ממשלתי, עי ידי שאילת רק שתי שאלות. בדרך כלל כאשר אתה מקבל דוח תעבורה העד היחיד כנגדך הוא קצין המשטרה. באופן בסיסי זה רק המילה שלך כנגד שלו. ובתור המאשים, תראו הרבה אנשים עלולים להגיד שזה לא ראוי לשאול את השוטר את השאלות האלו, ובכן זה רק בשביל להוכיח שהשוטר חסר יכולת להעיד. הוא כתב את הדוח. הוא אמור להיות יכול לענות על שאלות ולך יש את הזכות להתאמת עם מי שמאשים אותך ולדרוש לדעת מהי סיבת וטבע ההאשמה של התביעה ואתה אמור להיות יכול לשאול את השוטר או כל עד אחר לגבי עדות קודמת בין אם זאת עדות בכתב או עדות בעל פה ומה שהוא כתב על הדוח זה עדות בכתב. הוא מעלה טענה כנגדך ולך אמורה להיות כל זכות להתאמת איתו ולתשאל אותו לגבי זה.

הם לא אוהבים שאתה שואל שאלות בגלל שכמו שתראו זה מאוד קל להראות שלשוטר אין מושג על מה הוא מדבר. הם לא מלמדים אותו את הדברים האלו. ואפילו אם הוא יכל לענות על השאלות האלו, זה לא היה עוזר לו. זה רק חופר בור גדול יותר בשבילם. ובשביל להדגיש את זה אני רוצה לחזור על דבר חשוב, אתם יודעים, מהפרק הקודם, למה יש לנו ממשלה כי זה הבסיס לשאלות. ויחסי הציבור הם, עכשיו אנחנו יודעים שזה הכל בול שיט, אנחנו יודעים שזה לא נכון, אבל זה רק תעמולה, שהממשלה הוקמה בשביל להגן ולשמור על זכויות הפרט, ואתם יכולים למצוא את זה בכל מיני חוקי יסוד ובמגילת העצמאות. אז משם אנחנו יודעים שסמכות בית המשפט מוגבלת להגן ולשמור על זכויות הפרט, ולכן בשביל שמקרה או שערוריה יתקיימו, כמו העקביות שבית המשפט מתנהל בה, חייבת להיות הפרה של זכות חקית של מישהו וגם נזק.

אז השוטר, כמו כל עד אחר, נדרש לטעון שיש עילת תביעה תקפה, בגלל שבלי עילת תביעה תקפה אין זכות עמידה ובית המשפט לא משיג סמכות שיפוט לדון בעניין ולא יכול להתקדם כנגדך בנושא הזה. אז השאלה היא, להדיח אותו, ומה שאני מתכוון בלהדיח אותו זה להראות שהוא פסול חקית מלהעיד. שהעדות שלו בלתי קבילה כנגדי, נגדך, או מי שלא יהיה הנאשם במקרה הזה. זה לא אומר שהוא יסולק מהמשטרה, למרות שזה היה יכול להיות ממש טוב, זה היה נהדר, בכל אופן זה לא מה שזה אומר. זה רק אומר שהוא לא כשיר להעיד ומבחינה חקית לשופט אין שיקול דעת לקבל את העדות שלו, אז העדות חייבת להזרק החוצה מהתיק. זה גם כולל את העדות הקודמת שלו, מה שיהיה הדוח. אז שתי השאלות הם אלו -- אני רוצה לתת לשוטר העתק של הדוח, אני יעביר לו העתק ואשאל; "האם יש לך עילת תביעה תקפה כנגדי?" עכשיו, כמובן שהוא יהיה חייב לענות כן והם בדרך כלל מרשים לו לענות על השאלה הזאת מכיוון שזה די ברור שאם הוא לא הגיש תביעה תקפה כנגדי אין זכות עמידה, ולבית המשפט אין סמכות שיפוטית לדון בנושא והמקרה חייב להזרק החוצה, בגלל שבית המשפט נוסד להגן ולשמור על זכויות הפרט. אז השאלה השניה, בהמשך לקודמת, תגרום בדרך כלל לשני עורכי הדין המייצגים את השוטר לקפוץ מהכסאות שלהם, והשאלה היא; "כמה מרכיבים יש לעילת תביעה תקפה?" ובדרך כלל עורכי הדין יקפצו מהכסאות ויצעקו "מתנגד, קורא למסקנה חקית, העד לא כשיר להעיד." עכשיו הם יגידו ש-"הוא אינו יכול להעיד." הם יגידו ש-"זה מחוץ להקף המומחיות שלו." זה אומר אותו הדבר. הוא אינו מסוגל להעיד לעניינים האלו. אבל הם נתנו לו לענות על השאלה הראשונה, זה היה בסדר, כי זה עוזר לקייס שלהם. אבל ברגע שאתה מבקש ממנו להסביר מה הוא אמר כרגע, פתאום יש להם בעיה אם זה.

מה שהם לא מבינים הוא שהשופט תמיד יתמוך בהתנגדות, וזה בדיוק מה שאני רוצה, מה שאומר שהעד לא מסוגל, לא יכול או לא כשיר להעיד מה שעכשיו מצריך את השופט למחוק את כל העדות. וזה עד כדי כך פשוט. זה לא אומר שהמקרה יזרק החוצה מבית המשפט כי שוב, בתי משפט לתעבורה הם הונאה שמריצים עבורינו פושעים. נכון, הם לובשים גלימות. הם לובשים חליפות, אבל הם פושעים ולא פחות. אבל זה פשוט כל כך להדיח עד ממשלתי.

המידע המוגש אינו בגדר עצה חוקית, אנחנו לא עורכי דין,
אנחנו לא חברים בלשכת עורכי הדין ולא קשורים בכל צורה או דרך לטינופת הזו.
המידע רק מיצג את מה שאנחנו אולי נעשה ומה שאחרים כבר עשו במצבים דומים.

חלק 3 - אי ההיתכנות של משפט הוגן:

זה בלתי אפשרי עבור הפוליטיקאים והפקידים לספק משפט הוגן. אין דבר כזה מערכת משפטית עצמאית. בפרק הזה אני מראה כיצד שאילת כמה שאלות יוכיחו שמשפט הוגן לא יתכן עבורך. אך חשוב שתזכרו, בתי המשפט הם הונאה שמריצים עליכם פושעים.

זהו הפרק השלישי של איך להביס דוחות תעבורה. אי היתכנות של משפט הוגן. אבל אני חייב להזהיר אתכם, יש פה קצת פרופגנדה ממשלתית שאנחנו נצטרך לעבור עליה. וזו אחת הדרכים להוכיח לך שאתה לא יכול לקבל משפט הוגן. תראו, אילו שמעוניינים לגנוב לכם את הכסף, החברה שעושים עסקים כמו ממשלה, במקרה זה זהו בית המשפט לתעבורה, רוצים באופן נואש שתאמין שאתה יכול לקבל משפט הוגן. הם אפילו יגידו לך את זה אם תשאל אותם, ויש להם את הפתגם הזה "משפט עצמאי ומכובד הוא הכרחי עבור הצדק בחברה שלנו" ויש גם את "שופט יבצע חובות משפטיות ללא הטיה או דעה קדומה".

הסיסמאות די דומות לא משנה איפה תסתכלו. אפילו בירוקרטים מספרים את אותה התעמולה "לכל אדם המואשם בעבירה יש את הזכות לשימוע הוגן בבית משפט עצמאי ובלתי משוחד" זה לקוח מתוך המכון הישראלי לפיקוח על הוראת האזרחות. משהו אומר לי שהמכון לא כולל את הזכות שיעזבו אותך בשקט לנפשך. ובכן, אתם עלולים לומר "למה זה פרופגנדה? זה נשמע די טוב. כולם צריכים להיות זכאים למשפט הוגן." אבל זה דבר שבלתי אפשרי לתת מבחינתם. ואחת הדרכים שאתה תראה את זה היא כמובן, שאין דבר כזה רשות שיפוטית עצמאית ולא משוחדת. די פשוט להוכיח וזה על מה שנדבר היום. תראו, המינוח הטכני הוא ניגוד אינטרסים. אתה תוכיח שיש ניגוד אינטרסים אסור.

אז בואו נניח שיש לכם דוח ועם רוב הצער, אתם צריכים ללכת לבית המשפט. אז אתם תשאלו את השופט סדרת שאלות שתראה שקיים ניגוד אינטרסים ושמשפט הוגן לא ייתכן. השאלה הראשונה היא, פשוט "האם אני זכאי למשפט הוגן?" וכמובן שרוב השופטים יהיו חייבים לומר שכן, בגלל שזה כמובן יחסי הציבור. זה הפרופגנדה. הם צריכים שזה יראה טוב מתי שהם גונבים לך את הכסף. אז עכשיו השופט נעול. הוא טוען שאני זכאי למשפט הוגן, אז כמובן שהשאלה הבאה שלי תהיה "האם אני יכול לקבל משפט הוגן כאשר יש ניגוד אינטרסים?" זה די ברור גם לנו לא-עורכי דין וכל שופט שאני מכיר תמיד יענה על השאלה, "לא". "לא. אתה לא יכול לקבל משפט הוגן כאשר יש ניגוד אינטרסים". עכשיו השאלה האחרונה, אני קורא לה שאלת הנוק-דאון. אני קורא לה כך כי היא השאלה היחידה שיש לשאול על מנת להוכיח שבית המשפט הוא הונאה שמריצים פושעים. עכשיו השאלה היא, וזה כמובן מופנה לשופט "את מי אתה מייצג פה?" ואתם יודעים, זה כמו לשאול בשם מי פועל השופט. עכשיו אני חייב לומר לכם, ואתם יכולים לדמיין כמה שופטים שונאים לענות על השאלה הזו ואילו שחושבים שהמערכת תקינה, גם הם שונאים לענות על השאלה הזו. עכשיו, רוב השופטים לא יענו על השאלה הזו, ומסיבה טובה. זוהי שאלה אחת קטנה ופשוטה שחושפת את כל ההונאה שלהם, משפט הוגן לא ייתכן.

ואל תעשו את הטעות לחשוב שזהו עניין לא חשוב מאוד, שהם לפחות בפרופוגנדה, לוקחים מאוד ברצינות. ותראו פה, כתוב ש-"בכל דיון משפטי השופט יהיה חייב לחשוף לפרוטוקול מידע שהשופט מאמין שהצדדים מעריכים כרלוונטי לשאלת הפסילה, אפילו אם השופט מאמין שאין בסיס מציאותי לפסילה." אבל כמו שאתם רואים, רוב השופטים לא יענו על השאלה הפשוטה הזו. אתם יודעים שהחוק מחייב אותם לחשוף את המידע הזה לפרוטוקול, אבל הם לא יעשו את זה. זה בגלל שהם לא רוצים שההונאה הקטנה שלהם תיחשף, במיוחד לא לכל האנשים באולם בית המשפט, בגלל שהם עלולים לקחת את הארנק שלהם ולברוח משם כמו מה שהם באמת צריכים לעשות. תראו, הם יסרבו לענות על השאלה והם יתרגזו קצת בגלל כל מה שהזכרתי פה קודם. אתם מעלים את העובדה שקיים ניגוד אינטרסים, ומראים שמשפט הוגן לגמרי לא ייתכן. זה בגלל שכמו שאתם רואים, השופטים מייצגים את המדינה, שהיא מתיימרת להיות התובעת במקרי תעבורה. תחשבו על זה לרגע. השופט למעשה מייצג צד לפעולה. אתם עדיין חושבים ששופטים הם הוגנים ועצמאיים? ובכן, בואו נראה קצת הוכחות. זה ממקרה אמיתי בבית המשפט העליון. זוהי אחת מהפעמים היחידות ששופט היה מספיק קוהרנטי לענות על השאלה הפשוטה הזו... "את מי אתה מייצג פה?" השופט: "את מי אני מייצג?" השופט: "אני מייצג את מדינת ישראל". ובכן הנה לכם. שופט מודה שהוא מייצג את המדינה שהיא צד במשפט. וואו מדברים על ניגוד אינטרסים. אתם עדיין חושבים שאתם יכולים לקבל משפט הוגן מהחברה האלו? אתם רואים, ההגיון הפשוט קובע שאם שופט פועל בשם אחד הצדדים, משפט הוגן לא ייתכן. אוקיי, זה היה בשביל להוכיח את אי הייתכנות של משפט הוגן.


  האמת הנסתרת על קנסות ובתי משפט  


יש דברים שאתה יכול לשאול את השופט.. דברים שיסגרו עליו מכל הכיוונים. לאחר שהדחת את העד היחיד כנגדך, שהוא הרי האדם היחיד שיכול להכניס ראיות לפרוטוקול, כל מה שנשאר זה להתנגד ולבקש שהתיק יסולק בשל כשל לתבוע. התובע לא הציג ראיות מעל כובד המשקף אשמה, וגם לא מעל לכל צל של ספק. בין אם הקנס מהווה האשמה פלילית או מעין-אזרחית, התיק חייב להיזרק החוצה מיד.

אני לא מאמין בויכוחים ולא בהתנגדויות... אני לא מאמין בלומר לשופט שהוא לא צודק, שהוא עובר על החוק וכו' מה שגיליתי זה שאם אני מסכים איתם, ורק שואל שאלות על הדברים שהם כבר אמרו לי, כל התיק שלהם נופל. מה שאני אוהב לעשות זה להגיע לבית המשפט עם הפצרה בלתי חתומה ביד של "מודה באשמה". בהפצרה הבלתי חתומה אני רושם שכתב האישום הוקרא בפני, שהזכויות שלי הוסברו לי (כי אני לא עורך דין, אני לא מבין את זה, אבל הם הסבירו לי ויידעו אותי), שטבע וטיב ההאשמות כנגדי הוסברו לי, שאני מוותר על הזכות לערער, וכל מה שאני צריך לעשות זה לחתום על זה. כל עוד שההפצרה לא חתומה, אין להם מה לעשות איתה.

אז מה שאני אעשה זה אני אגיע לבית המשפט, ומה שאני אומר להם זה: "אני לא עורך דין. אני לא מבין מה קורה, אבל אני רוצה להודות באשמה, אני לא רוצה שיתנהל משפט, אני רוצה להמנע מכל הדבר הזה, יש לי חיים, יש לי עבודה, אבל אני לא מבין את כל העניינים פה. כל עוד שאני מיודע אודות התהליך והעניינים פה, אני מוכן להודות ולשלם את הקנס."

כל זה נועד רק בשביל לגרום להם להרגיש בטחון בעצמם. הם יגידו לי "אוקיי, אז מה אתה רוצה לשאול?" ואני אשיב בשאלה:

"האם אני זכאי למשפט הוגן?" והם יענו: "אוו בטח בטח אייל, ברור שאתה זכאי למשפט הוגן. אנחנו הגונים אנחנו צדיקים אנחנו אנשים ישרים בבית המשפט הזה."

ואחד מהדברים שאני אשאל זה "האם אני זכאי לשימוע משמעותי?" -אווו בטח בטח, כן

"אז אם אני אשאל שאלות, אני יכול לצפות שהתשובות יהיו ענייניות?" בטח בטח כן

"ואם יש משהו שאני לא מבין, אתם תעשו את כל שביכולתכם להסביר לי?" כן כן, בטח

ומשהו שאני אשאל זה "האם אני נחשב כחף מפשע מול ההאשמה שלכאורה עברתי עבירה?" וזהו עניין די בסיסי, הם יאמרו "כן, ברור שאתה כרגע בחזקת חף מפשע" ואני ארשום כל תשובה שאני מקבל ("כן, אתה נחשב שחף מפשע") "האם אני נחשב כחף מפשע אל מול כל אחד ממרכיבי העבירה לכאורה?" -פה מתחילה הבעיה שלהם.. השופט כבר אמר לי שאני נחשב כחף מפשע, או, לא אשם. עכשיו אני רק מבקש ממנו להיות ספציפי... אם אני נחשב כ-לא אשם, לא אשם במה? בכל אחד מהמרכיבים של ההאשמה? בנקודה הזו, סביר שהתובע וכל עו"ד אחר שיהיה בחדר, יחשוב שאני לא שפוי. וזה אמור להיות די ברור, שמאחר ואני לא עורך דין ומאחר ואני לא מיוצג על-ידי עורך דין, השופט אמור להסביר לי את מה שקורה והמשמעויות של דברים בכדי שאבין.. בנקודה הזו סביר מאוד שהשופט יתחיל להתעצבן ויענה -אתה נחשב כ-לא אשם מול ההאשמות, בוא נמשיך!! "מממ לא, אני לא יכול לעשות את זה, אני לא מבין. אדון נכבד, אני רק צריך תשובה של כן או לא. האם אני נחשב כ-לא אשם מול כל אחד ממרכיבי העבירה?"

מאוד יכול להיות שהשופט שוב יגיב בעצבים -"אדון, אתה נחשב כחף משפע מול העבירה, עכשיו בוא נמשיך!!"

"מצטער, אבל אני לא יכול להמשיך בלי להבין. אני צריך תשובה עניינית לשאלה שלי, כן או לא. האם אני נחשב שכף מפשע מול כל מרכיב בעבירה כביכול?"

ברוב המקרים המשפט יסתיים בנקודה הזו. עכשיו מה שאנשים לא מבינים, זה שאנ נעלתי אותם פה. סגרתי אותם מכל הכיוונים. הם הסכימו איתי שאני זכאי למשפט הוגן, ולשימוע משמעותי, היכן שאני יקבל תשובות ענייניות לשאלות שלי. הם הסכימו איתי שבגלל שאני לא עורך דין, הם צריכים להסביר לי את התהליכים וההאשמות, והחוק אפילו מחייב אותם להסביר לי עד שאני אבין. אבל כאשר שאלתי אותם שאלה לא נעימה, הם סירבו להסביר לי. הסיבה שהשופט סירב להסביר לי האם אני נחשב כחף מפשע מול כל המרכיבים בעבירה, היא שסמכות היא מרכיב בעבירה. הוא חייב להניח שלא הייתה סמכות. סמכות היא מרכיב חיוני בכל פשע או תיק בית משפט. סמכות זו הזכות של השופט לשמוע את התיק, להחזיק בך באולם בניגוד לרצונך. עכשיו אם הוא כבר הודה שהוא מניח שאתה חף מפשע (או לא אשם), זה חייב להיות מול כל מרכיב בעבירה, או שאתה לא נחשב כחף מפשע. למשל אם אני לא הייתי בישראל ביום של רישום הדו"ח, או ליתר דיוק אם אני לא הייתי נוכח במדינה, אז אין להם קייס. הם יודו בפני שאם אני לא נמצא במדינה באותו היום, אין עבירה. אין סמכות. אני דואג לקבל מהם את ההודאה הזו לפני שאני שואל עוד שאלות.

אם אני לא נוכח במדינה, אין סמכות ואין עבירה. זה רק אתה והשופט שמבינים את זה. אם השופט אומר לך שאתה נחשב כחף מפשע מול כל מרכיב בהאשמה, אין להם קייס. השופט יודע שאתה הולך לשאול אותו אם הוא מניח שלא הייתה סמכות. ואם השופט יודה ויאמר לך שהוא מניח שאין סמכות, הוא לא יכול להחזיק אותך יותר באולם ולהכריח אותך לענות על שאלות. מעבר לכך, השופט ירצה לוותר לך ולזרוק אותך החוצה כמה שיותר מהר, לפני שעוד אנשים שנמצאים באולם, קורבנות, יבינו מה אתה עושה שם. השופט הולך לכעוס, לצעוק, לקרוא לאבטחה שיעיפו אותך החוצה, הוא הולך להתעלם מכל מה שהוא אמר מקודם לגבי הגינות וצדק והוא הולך לעשות מהומה גדולה בשביל שאנשים אחרים לא ישימו לב למה שמתרחש שם. זה לא שהחוק אומר שאני חייב להיות מיודע ושיסבירו לי הכל... אני שאלתי את השופט והוא בעצמו אמר לי שאני זכאי לשימוע משמעותי ולקבל תשובות ענייניות לשאלות שלי. הוא מסר לי את הדעה שלו לעניין הזה. החוק לא משנה להם כלום. אם החוק מפריע להם להפליל מישהו הם פשוט יטאטאו אותו מתחת לשטיח. החוק לא חשוב להם האנשים האלה. הם יכולים להתעלם מהחוק ("אם זה לא מוצא חן בעינייך אתה יכול לערער." הם יגכחו בפניך).

לגרום להם לסתור את החוק זה לא קשה, אבל זה לא אומר שזה יביא לביטול התיק כנגדך. מה שכן יכול להביא לביטול וסביר ביותר שיעבוד, זה לגרום להם לסתור את עצמם. לסתור את עצמם זה דבר שגורם להם מבוכה רבה. במיוחד כאשר הם נמצאים בחדר מלא באנשים שמכבדים אותם עד כדי כך שהם מוכנים לרצוח לפי פקודה שלהם. ומה שאני מתכוון זה שהם מוכנים להפעיל כנגדך אלימות פיזית לפי פקודה אם הם יקבלו הוראה שכזו. אני מדבר על השוטרים שבבית המשפט. הם יעצרו אותך רק בגלל שהשופט אמר להם.



עזור לנו לחשוף את ההונאה - הורד דף מידע (pdf) להדפסה עכשיו



המידע המוגש אינו בגדר עצה חוקית, אנחנו לא עורכי דין,
אנחנו לא חברים בלשכת עורכי הדין ולא קשורים בכל צורה או דרך לטינופת הזו.
המידע רק מיצג את מה שאנחנו אולי נעשה ומה שאחרים כבר עשו במצבים דומים.